כך תאבחנו בעצמכם בדיקות הדמיה: MRI וCT

הופמן 2

אנחנו חיים בתקופה שכבר הוכתרה בתואר עידן המידע, ואכן אינפורמציה מכל הסוגים ובמגוון רחב מאוד של תחומים נגישה לציבור הרחב. האפשרות להגיע לידע, כולל כזה שבעבר היה נחלתם של אנשי מקצוע בלבד, מזכירה במידה רבה את מהפכת הדפוס – שלפניה גם הגישה לידע בסיסי, ובעצם אפילו היכולת לקרוא ולכתוב, היו נדירים למדי, ולאחריה רוב בני המין האנושי הרחיבו מאוד את הידיעות שלהם על העולם.

גם בתחום הרפואה יותר ויותר בני אדם רוצים להיות מעורבים בטיפולים שלהם, ולהבין בדיוק מה המצב שלהם ומהן האפשרויות להגיע לבריאות שלמה (ואם בכלל יש צורך בהתערבות מכל סוג שהוא, שכן לפעמים אחרי פענוח בדיקות דימות המסקנה היא שלמרות החששות, אין מחלה או פגיעה באיבר כזה או אחר).

חשוב להדגיש: בסופו של דבר אבחון מדויק מתבצע אך ורק על-ידי רדיולוגים מוסמכים, ורצוי גם בעלי ניסיון רב. בנוסף הממצאים שמספקים מכשירי ה-MRI וה-CT מוצגים בז’רגון מקצועי שמן הסתם רוב בני האדם לא שולטים בו. כמובן שגם ישנם ניואנסים חשובים ומי שלא בקיא לחלוטין בתחום הדימות עלול לחשוב, למשל, שמצבו חמור מאוד בעוד המחלה שממנה הוא סובל היא בשלבים התחלתיים ואפשר להתמודד איתה בהצלחה יחסית בקלות. טעות אחרת כתוצאה מניסיון לאבחן בכוחות עצמם תוצאות של CT או של MRI עלולה להיות מחשבה שהכל בסדר, בזמן שכן נדרש טיפול מסוים – אבל כשלוקחים זאת בחשבון, ובפרט אם אתם סקרנים וכאמור רוצים להיות חלק מהתהליך ולא להיות פסיביים לגמרי, תוכלו לנסות לקרוא בעצמכם את הממצאים של בדיקות הדמייה.

המונחים המקצועיים שעשויים להופיע במסגרת פענוח CT

מונחים חשובים שכדאי להכיר כשמנסים להבין פענוח CT הם:

היפודנסי

אזור באחת מהרקמות של הגוף שנראה בצילומים כבעל צפיפות יותר נמוכה בהשוואה למצופה ממנו. הפרשנות תלויה במיקום הספציפי של הממצא החריג ובפער שבין הרקמה התקינה לבין זו שעלולה להיות לא תקינה. היפודנסיות לא בהכרח מעידה על ממצא ממאיר או מדאיג.

היפרדנסי

אזור באחת הרקמות שנראה בצילומי ה-CT כבעל צפיפות גבוהה יותר מזו שמצופה ממנו. באופן דומה להיפודנסיות, גם כשיש ממצא היפרדנסי המשמעות תלויה במיקום הספציפי וברמת הצפיפות, ולא בהכרח מדובר בממצא בעייתי שמחייב טיפול. 

האדרה

בחלק מהמקרים בדיקת CT מתבצעת בעזרת חומר ניגוד, שתפקידו הוא “לצבוע” את כלי הדם. איברים כמו הכבד, הכליות, הטחול ואחרים שיש בהם יחסית הרבה כלי דם עוברים האדרה משמעותית יותר ביחס לרקמות שיש בהן מעט כלי דם.

פגם מילוי

מצב שבו אזור מסוים באיבר או ברקמה לא מקבל האדרה.

 פגם מילוי: אזור ברקמה או באיבר אשר אינם מקבלים האדרה.

המונחים המקצועיים שעשויים להופיע במסגרת פענוח MRI

עבור פענוח MRI, המונחים העיקריים שכדאי להכיר הם:

היפואינטנסי

אזור שמקבל גוון כהה בסריקה. ממצא שכזה עשוי להעיד על בעיה או תאים ממאירים, אבל לא בהכרח – בכל מקרה ישנה חשיבות למיקום המדויק של האזור ההיפואינטנסי ולפרוטוקול של בדיקת ה-MRI הספציפית.

היפראינטנסי

אזור שנראה בתוצאות ה-MRI לבן יותר. בדומה לממצא היפואינטנסי, גם הפרשנות להיפראינטנסיות תלויה בפרוטוקול של ה-MRI ובמיקום האנטומי של האזור.

קשריות לימפה

המונח המקצועי לבלוטות הלימפה שפזורות בכל הגוף שלנו, ושמהוות חלק מהמערכת החיסונית. 

קשריות ריאקטיביות

מצב שבו מזוהות בבדיקת ה-MRI בלוטות לימפה מוגדלות, דבר שמעיד על תהליך פתולוגי מסוים בסביבתן.

האיברים שבהם מתמקדות בדיקות הדמייה

עוד מידע מקצועי שמופיע בכל פענוח MRI ובכל פענוח CT הוא שמות של מרכיבים שונים באיברים שבהם מתמקדות בדיקות ההדמייה.

כך למשל אם בוצע MRI עמוד השדרה עשויים להופיע בפענוח מספרי החוליות הרלוונטיות. אחרי CT ראש הפענוח יכלול התייחסות למבנים כמו היפוקמפוס, אמיגדלה וכו’, או מרכיבים כמו החומר האפור והחומר הלבן. כשמתבצעות בדיקות הדמייה של כלי הדם, ובפרט CT אנגיוגרפיה, יופיעו שמות של עורקים ו-ורידים שלגביהם היה חשש כי אינם תקינים (כלומר שיש בהם חסימה, דלף או מפרצת).

האינטרנט הוא עולם ומלואו של ידע, כולל רפואי, ולכן קל יחסית להגיע למידע שיספק את ההקשרים הרצויים. כך למשל ניתן למצוא אתרים רציניים שמפרטים מהו תפקידו של ההיפוקמפוס או איפה נמצאת כל חוליה על-פי מספרה ומה קורה כשהיא סובלת מפגיעה עקב מחלה או טראומה חיצונית.

חשוב להדגיש: מידע שכזה מופיע במגוון רחב מאוד של אתרים. מומלץ לבחור באתרים של רופאים רציניים או של מרכזים רפואיים מוכרים, ולא באתרי מידע כלליים. בכל מקרה כדאי לזכור שרק רופא שעבר את כל ההכשרות הנדרשות יכול להגיד לכם בדיוק מה משמעות הממצאים של ה-MRI או ה-CT, לאילו איברים הם רלוונטיים, האם ישנה חריגה מהנורמה ומה השלכותיה האפשריות.

האם אפשר להיעזר בפורומים ייעודיים?

ברחבי האינטרנט אפשר למצוא שלל פורומים שעוסקים בתת תחומים ייעודיים – למשל סרטן הלבלב, סרטן הריאות, נוירולוגיית ילדים וכו’.

לעתים אפשר למצוא בפורום כזה שאלה דומה לזו שמעסיקה אתכם. מצד שני הסיכוי שהממצאים בבדיקת ההדמייה שלכם זהים לחלוטין לאלה של מי שכבר חיפש הסבר באותו פורום אינו גבוה, וכל הבדל בתוצאות ה-CT או ה-MRI, גם אם לעין לא מקצועית הוא נראה זניח, עשוי להיות כמובן קריטי – וכדאי לזכור זאת. 

אופציה נוספת היא כמובן להעלות את הממצאים ולבקש הסבר, אבל כדאי לזכור שבכל מקרה רק התבוננות בממצאי המכשירים עצמם מובילה לאבחון המיטבי. בהתאם אתם עלולים פשוט לשאול את השאלה הלא נכונה, ולכן גם לקבל תשובה שגויה.

האם מטופלים יכולים לזהות שגיאות בפענוח MRI או CT?

לא.

גם ה-CT וגם ה-MRI הינם מכשירים מתקדמים מאוד. המפענחים שעובדים במכונים עברו כמובן את כל תהליך ההכשרה (שנמשך 5 שנים) והם אנשי ונשות מקצוע אחראיים מאוד. למרבה הצער, עקב מחסור חמור ברדיולוגים, מוטל עומס רב על אותם נשות ואנשי מקצוע, ולחץ הזמן מייצר טעויות. למעשה, על-פי הערכות גורמים בכירים בתחום הרפואה הציבורית בישראל, בין 10% ל-20% מהפענוחים של אותן בדיקות הדמייה מתקדמות כוללים שגיאה!

הדרך היחידה לזהות שגיאה היא באמצעות פנייה לנוירו-רדיולוג בכיר ועתיר ניסיון על-מנת לקבל ממנו חוות דעת נוספת. התבוננות ללא הידע המקצועי רחב ההיקף שרכש נוירו-רדיולוג במשך הכשרתו ובמהלך השנים הרבות בתחום עשויה אולי לעזור להבין באופן כללי את הממצאים, אבל לא לזהות שגיאות.

אם מסיבה כלשהי, כולל במצבים שבהם האינטואיציה שלכם אומרת שלא כדאי לסמוך על הפענוח הראשון בעיניים עצומות אלא מוטב לקבל עוד חוות דעת, כדאי פשוט לפנות לאותה התבוננות מושכלת ומעמיקה. כמובן ששירות פענוח MRI פרטי או פענוח CT פרטי מאפשרים לאיש המקצוע להקדיש את מלוא תשומת הלב הנדרשת לממצאים, ולהוביל לאבחון מדויק לחלוטין.

לפרטים ושאלות נוספות:

סגירת תפריט