צנתור וירטואלי (CT של הלב)

צנתור וירטואלי (CT של הלב)

הלב שלנו הוא אחד האיברים היותר רגישים ומועדים לפורענות. בפרט נפוצה מאוד המחלה הנקראת אוטם שריר הלב, או בכינויה העממי "התקף לב". אמנם ישנה התקדמות משמעותית מבחינת הטיפול במי שלוקה בהתקף לב, כך שמספר מקרי המוות כתוצאה מאוטם שריר הלב הולך ופוחת, אבל מצד שני עדיין מדובר בתופעה רחבת היקף שנגרמת בעיקר בשל תזונה לא נכונה (עם יותר מדי קלוריות ושומנים רוויים), משקל עודף, היעדר פעילות גופנית מספקת, עישון, לחץ דם גבוה, רמה גבוהה של שומנים בדם (ובעיקר ה-LDL), סוכרת (כולל לא מאובחנת, כמובן) וגם גורמים גנטיים.

ביצוע CT של הלב, באמצעות מכשיר מתקדם, מספק תמונה מפורטת של מצב העורקים החשובים ובכך מאפשר זיהוי מוקדם של טרשת העורקים, המחלה שעלולה להוביל לאוטם שריר הלב ולפגיעות קשות נוספות בבריאות. זיהוי מוקדם הינו מרכיב קריטי באפקטיביות הטיפול, ועל כן חשיבותה של בדיקת הסי.טי הנ"ל, שנקראת גם צנתור וירטואלי.

כיצד מתבצע הצנתור הווירטואלי?

צנתור וירטואלי, כמו כל בדיקת CT, נמשך זמן קצר מאוד – מספר שניות!  נדרש צום של 4 שעות לפני הכניסה לבדיקה, וברוב המקרים יש צורך גם בלקיחת כדור המאט את הדופק, שכן דופק נמוך מבטיח תמונה מדויקת במיוחד של הלב.

במהלך השהות בתוך מכשיר ה-CT הנבדקים מחוברים גם למכשיר אק"ג המנטר את פעילות הלב.

מאחר שמדובר בבדיקה לא פולשנית החזרה לשגרה מידית.

האם צנתור וירטואלי מאפשר גם טיפול בעורקים?

לא.

ישנה פרוצדורה רפואית אחרת הנקראת צנתור לב, שהיא פולשנית ומאפשרת הן לאבחן את מצב העורקים והן להרחיב עורקים שמתגלית בהם בעיה.

ישנם מקרים שבהם באופן טבעי ההמלצה היא לעבור צנתור לב, ומקרים אחרים שבהם הצנתור הווירטואלי הוא האופציה העדיפה. בכל מקרה רמת הדיוק הגבוהה מאוד של הצנתור הווירטואלי, בזכות האיכות של מכשירי ה-CT המשוכללים של ימינו, מבטיחה כמעט בוודאות שאם התוצאות של הבדיקה תקינות האדם אינו סובל מטרשת עורקים ועל כן סיכוייו לסבול מאוטם שריר הלב אפסיים.

כמו כן כדאי לדעת שמכשיר ה-CT מספק אינפורמציה יקרת ערך גם לגבי מצב שריר הלב והמסתמים, ולא רק לגבי העורקים.

באילו עוד מקרים מבצעים CT לב?

מומלץ לבצע צנתור וירטואלי גם במסגרת המשך טיפול בעקבות ניתוחי מעקפים או הכנסת סטנטים, על מנת לדעת עד כמה הטיפול הצליח ומה מצבו העדכני של האדם. במקרים אלה ישנה חשיבות רבה במיוחד לאיכות הפענוח, שכן מדובר באדם שכבר סבל מטרשת עורקים, ואפילו חמורה יחסית, ועל כן הוא נמצא בקבוצת סיכון, גם אם כבר עבר ניתוח או טיפול מתקדם.

באילו מקרים לא ניתן לבצע צנתור וירטואלי?

לקראת צנתור וירטואלי עובר האדם בדיקות דם, על מנת לוודא שאין בעיות בתפקוד הכליות שמונעות ביצוע CT. גם למי שהותקן אצלו קוצב לב או שהוא סובל מהפרעות בקצב הלב לא מומלץ לעבור צנתור וירטואלי, ובמקרה של רגישות ליוד יש ליידע את צוות מכון הדימות שבו מתבצעת הבדיקה. גם הסתיידויות גסות בעורקי הלב מונעות את ביצוע הבדיקה, שכן הדיוק של התוצאות יורד מאד.

 

 

 

 

 

לפרטים ושאלות נוספות:

סגירת תפריט