בדיקת MRI היא אמצעי הדימות המתקדם ביותר הקיים כיום. היתרון המשמעותי ביותר שלה הוא הממצאים המפורטים להפליא והמדויקים במיוחד שמאפשרים אבחון נכון בכל מצב רפואי, כולל כאלה מורכבים. בנוסף מדובר בצילום לא פולשני שלא גורם לכאב ושניתן לחזור מיד לאחר שהוא מסתיים לשגרה מלאה – אבל גם כך יותר מ-5% מבדיקות ה-MRI מופסקות באמצע בגלל תגובת הנבדקים. הסיבה: קלסטרופוביה.
מהי קלסטרופוביה ולמה היא גורמת?
קלסטרופוביה הינה הפרעת חרדה נפוצה למדי שבה האדם נתקף בפחד עז כשהוא נמצא במקום סגור או כזה שקשה לצאת ממנו. זהו למעשה פחד משולב – הן בגלל המגבלה המשמעותית על חופש התנועה והן בגלל האמונה (השגויה, כמובן) שהמצב עלול להוביל למחנק.
אנשים שסובלים מקלסטרופוביה עלולים לחוש חרדה במהלך נסיעה באוטובוס צפוף, כשהם במעלית ואפילו באולם מרווח יחסית אם דלתותיו סגורות. הסימפטומים שמתעוררים כשמפלס החרדה עולה הם גם פיזיים וגם קוגניטיביים: רעד, הזעה מוגברת, קצב לב מואץ, אובדן תחושה באיברים מסוימים (למשל קצות האצבעות), לעתים בריחת שתן או הקאה, תחושת מחנק וקושי לנשום, יובש בפה, מחשבות שליליות ללא שליטה וללא יכולת להפסיק אותן (כולל תחושה של האדם שאו-טו-טו הוא מת) וניתוק מהמציאות (לעתים החוויה היא כאילו האדם מתבונן על אדם אחר).
לפי הערכות שונות קרוב ל-10% מבני האדם סובלים מקלסטרופוביה ברמה כזו או אחרת. מי שמודע לכך ינסה להימנע מהיקלעות למצבים שעלולים להציף את החרדה ולגרום לכל הסימפטומים הקשים הנ"ל, אבל המחיר כמובן כבד וכולל פגיעה ניכרת בשגרת החיים.
מה קורה לבעלי הפרעת חרדה ממקומות סגורים בזמן בדיקת MRI?
במהלך בדיקת MRI שוהים הנבדקים בתוך מכשיר ה-MRI, שהוא מכשיר סגור ויחסית צר (גם אם הדגמים המתקדמים מתאפיינים במפתח רחב יותר מבעבר). שהות זו, גם אם לפרקי זמן קצרים יחסית – הנבדקים שוכבים על מיטה שמוכנסת אל המכשיר ומוצאת ממנו לסירוגין, והבדיקה כולה נמשכת בין 20 ל-50 דקות במרבית המקרים – עלולה לעורר חרדה עזה. הפחד ממחנק פחות רלוונטי אבל המגבלה על התנועה משמעותית, ועוד חשוב לקחת בחשבון שבמקרים רבים ישנו גם מתח כתוצאה מהמצב הרפואי שאותו רוצים לאבחן, ועל-מנת שפלח אוכלוסייה זה יוכל בכל זאת לעבור את בדיקת ה-MRI החיונית לצורך האבחון המיטבי, נדרשים פתרונות ייעודיים.
כדאי לדעת שמדובר בבעיה רחבת היקף למדי – לפי מחקרים שונים, אחד מכל 4 נבדקים במכשיר MRI חש קושי מסוים, ברמה קלה, בינונית או אפילו חמורה יחסית, במהלך הבדיקה עקב השהות בחלל הסגור, וכאמור יותר מ-5% מבדיקות ה-MRI לא מושלמות עקב קלסטרופוביה (הפסקת בדיקת MRI באמצע פוגעת לא רק ביכולת לאבחן במדויק את מצבו הרפואי של האדם אלא גורמת גם לנזק כלכלי).
האם כדאי לבצע בדיקת MRI בהרדמה?
פתרון אחד שמאפשר גם למי שסובל מהפרעת חרדה ממקומות סגורים לעבור את בדיקת ה-MRI הוא הרדמה. יחד עם זאת חשוב לקחת בחשבון כי בהרדמה טמון גם סיכון מסוים, בנוסף נדרש פרק זמן להתעוררות והתאוששות (בעוד שלאחר MRI רגיל כאמור החזרה לשגרה מידית) ועוד סיבה לכך שפתרון זה נבחר רק אם אין ברירה אחרת היא שההרדמה מקבעת את הקלסטרופוביה בעוד פתרונות אחרים מעודדים התגברות על הפרעת החרדה.
דרכים נוספות להקל על חרדה במהלך בדיקות MRI
לצד האופציה של מעבר בדיקת MRI תחת הרדמה מלאה ישנן עוד דרכים שמקלות על קלסטרופובים לצלוח בשלום ואפילו בקלות יחסית את הבדיקה החשובה.
הבסיס לכך הוא זיהוי מוקדם של נבדקים אשר עלולים להיתקף בחרדה במהלך השהות במכשיר ה-MRI, ולשם כך פותח שאלון ייעודי (שנקרא CLQ – Claustrophobia Questionnaire). מענה מפורט על שאלון זה עוד בשלב ההיערכות לבדיקה, הרבה לפני הכניסה למכשיר עצמו, מאפשר לאתר את הנבדקים שהסיטואציה עלולה להיות קשה להם במיוחד.
את אותם נבדקים אפשר להרגיע באמצעות מתן אינפורמציה מלאה ומפורטת לגבי האופן שבו פועל מכשיר ה-MRI. במקרים רבים מידע מהימן שמפחית את רמת אי הוודאות מפוגג חלק ניכר מהחרדה. כמו כן תכלול ההכנה הספציפית לבדיקה תרגול טכניקות שונות שעוזרות לפוגג מתח וחרדה בזמן אמת, כשהם מתחילים להציף את האדם, ובפרט ישנו הכלי רב העוצמה של הדמיון המודרך (כולל תרפיות ספציפיות לסיטואציה של בדיקה רפואית מלחיצה). המלצה נוספת לנבדקים בעלי קלסטרופוביה היא להגיע למכון ה-MRI עם מלווה שייכנס איתם אל החדר שבו נערכת הבדיקה, יחזיק את היד שלהם כשהדבר אפשרי ובאופן כללי יהיה איתם בקשר רציף וקרוב. כדור הרגעה עשוי אף הוא לחזק את הביטחון ולעזור לאדם להשלים את בדיקת ה-MRI מבלי לסבול יתר על המידה.
מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
בדיקת MRI
תשובות לשאלות בנוגע לבדיקת MRI
פענוח MRI
