איך מרגישים אחרי בדיקת MRI?

CT2

מכשיר ה-MRI הוא אמצעי הדימות המשוכלל ביותר הקיים כיום, והבדיקות שנערכות בעזרתו מבטיחות אבחון מדויק ועל בסיס זה טיפול מיטבי. בהתאם התועלת של בדיקת MRI גבוהה מאוד ובמקרים רבים אפילו קריטית, אבל גם כך עולה כמובן השאלה איך מרגישים אחרי הבדיקה.

תופעות לוואי בעקבות בדיקות MRI

בדיקת ה-MRI הינה בדיקה לא פולשנית שלא כרוכה בכאבים, לא במהלכה ולא אחריה. באופן עקרוני אין גם תופעות לוואי אחרי הבדיקה וניתן לחזור לשגרה מלאה מיד בתום הסריקה. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם הבדיקה נעשית תחת הרדמה או בעזרת טשטוש, שכן משפיעים במידת מה על הנבדקים, ועוד גורם שעשוי להשפיע על ההרגשה בעקבות ה-MRI הוא חומר ניגוד, אם ניתן כזה.

איך משפיע על הנבדקים חומר הניגוד?

בחלק מבדיקות ה-MRI ניתן לנבדקים חומר בשם גדוליניום. תפקידו של חומר זה הוא להפוך את הממצאים שמפיק הסורק לעוד יותר ברורים ועל כן קלים יותר לפענוח (בכל מקרה ישנה חשיבות רבה להפקדת פענוח ממצאי המכשיר בידיים מקצועיות, וליתר דיוק לעיניים מיומנות של רדיולוגים מנוסים). כדאי לדעת כי בניגוד לבדיקות CT, אמצעי דימות מתקדם ונפוץ אחר, שבהן אם יש צורך בחומר ניגוד הוא על בסיס יוד, שעלול לגרום לתופעות לוואי, גדוליניום אינו על בסיס יוד – אבל גם כך תיתכן תגובה אלרגית אליו.

השכיחות של הופעת תסמינים שמעידים על תגובה אלרגית לגדוליניום נמוכה מאוד, אבל חשוב לדעת מהם (פריחה, קוצר נשימה, נפיחות בפנים), ואם הם מופיעים לפנות באופן מידי לטיפול. לעתים מורגשת בחילה מיד עם מתן חומר הניגוד, ובפרט אם הדבר נעשה בזריקה, אולם היא חולפת מעצמה תוך זמן קצר.

התאוששות אחרי MRI תחת הרדמה

מקרים אחרים שבהם עשויה להיות תחושה מעט שונה מהרגיל בעקבות בדיקת MRI הם כשהסריקה התבצעה תחת הרדמה. ישנן 2 סיבות עיקריות לצורך בהרדמה: מצב אחד הוא כשהנבדק או הנבדקת חוששים מפני השהות בתוך מכשיר ה-MRI שהוא חלל צר וסגור. מרבית בני האדם חשים לא בנוח כשהם נדרשים להימצא בין 30 ל-45 דקות במקום סגור, ובפרט כשנשמעים בתוכו גם רעשים (פעולת ה-MRI מייצרת מעין נקישות), וכשהחשש הופך למתח רב או אפילו לחרדה, ניתן להיעזר בהרדמה. מצב אחר הוא כשהנבדקים לא מצליחים לשכב ללא תנועה לאורך הבדיקה כולה, למשל בגיל הילדות או נבדקים מחוסרי הכרה. חשוב לדעת כי מכשירי האמ.אר.איי רגישים מאוד מטבעם, וכל תזוזה כשנמצאים בתוך המכשיר עלולה לפגום באיכות הממצאים וברמת הדיוק. גם במקרים אלה הפתרון הוא טשטוש או הרדמה, ובפרט הוא רלוונטי לילדים קטנים שעדיין לא פיתחו את היכולת לשכב באפס תנועה.

כשה-MRI מתבצע תחת הרדמה או טשטוש, הנבדקים נשארים בהשגחה פרק זמן מסוים עד להתעוררות מלאה והתאוששות. כמו כן אסור לנהוג לאחר הרדמה או טשטוש, ויש להיערך לכך מראש. תחושת ישנוניות מסוימת או בחילה קלה עשויה להימשך למשך מספר שעות, עד שתתפוגג מעצמה.

ההשפעות הרגשיות של בדיקת MRI

לצד ההשפעות הפיזיות של בדיקת MRI, חשוב מאוד להתייחס גם לפן הרגשי. בהקשר זה כדאי להבין כי מדובר באמצעי דימות שעלותו גבוהה מאוד, ועל כן נשלחים אל מכוני ה-MRI מטופלים שנמצאים במצב רפואי מורכב ורגיש. כך למשל מסייע האמ.אר.איי באבחון גידולים סרטניים, בזיהוי הרחבה לא תקינה של כלי דם (מפרצת, שעלולה להוביל לשבץ מוחי או לקרע באבי העורקים, מצבים שמטבעם הם מסכני חיים), בזיהוי חסימות בכלי דם (שגם להן השלכות חמורות מאוד), בזיהוי פריצות דיסק, באבחון פגיעות באיברים הפנימיים שבחלל הבטן (הכבד, המעיים, הלבלב, הכליות) ובעוד מצבים שמתאפיינים מטבעם במתח רגשי משמעותי עקב אי הוודאות עד להשלמת הבירור והתחלת הטיפול.

על-מנת לצמצם את פרק הזמן שבו שוררת אותה אי ודאות, ובנוסף להבטיח פענוח מדויק לחלוטין ועל כן גם אבחון חף מכל טעות, מומלץ לפנות לפענוח MRI פרטי – פענוח שמבוצע על-ידי נוירורדיולוג מוסמך, מספק את הממצאים הדרושים לרופא המטפל תוך 24 שעות, ובאופן כללי מספק מענה אפקטיבי גם לפן הרגשי החשוב כל כך במסגרת כל תהליך החלמה.

מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
חוות דעת שנייה לMRI
בדיקת MRI – שאלות ותשובות
MRI – יתרונות וחסרונות

לפרטים ושאלות נוספות:

סגירת תפריט