בדיקת MRI - (אמ אר אי)

MRI (ראשי תיבות של הביטוי Magnetic Resonance Imaging, ובעברית דימות תהודה מגנטית) הפך בשנים האחרונות לשם נרדף לבדיקה מדויקת להפליא ובטוחה לחלוטין,

ובצדק, ושני החוקרים שפיתחו את המכשיר שחולל מהפכה של ממש בתחום הבדיקות הרפואיות, פול לוטרבור האמריקאי ופיטר מנספילד הבריטי, אף זכו בפרס נובל לרפואה בזכות תרומתם לאנושות (אגב, פרופסור אחר, ריימונד דמדיאן, רשם פטנט על הרעיון של סריקת גופו של אדם באמצעות התהודה המגנטית, עוד בשנת 1972, וכעבור 5 שנים אף ביצע בדיקה בפועל,

על אחד הסטודנטים שלו, אולם מנספילד ולוטרבור הם אלה שהפכו את הרעיון למציאות ובפרט שילבו בו מודלים מתמטיים משוכללים שבזכותם ניתן לפענח במהירות את הממצאים).
כיום נערכות בדיקות אמ.אר.איי רבות מדי יום, ובכל העולם ניצלים חיי אדם בזכותן, ורבים אחרים זוכים לטיפול רפואי אפקטיבי במיוחד הודות לממצאי המכשיר המשוכלל ויכולות הפענוח הגבוהות של רופאים שהתמחו בכך.

הבדיקה מבוססת כאמור על קיומם של שדות מגנטיים רבי עוצמה בתוך מכשיר התהודה המגנטית ועל שידור גלי רדיו באופן מתוכנן מראש.
בגוף האדם ישנם אטומי מימן רבים (שהרי חלק ניכר מגופנו הוא מים). אטומים אלה מושפעים מגלי הרדיו אותם משדר הטכנאי שמפעיל את המכונה, וזזים. לאחר שמופסק שידור אותם גלי רדיו, אטומי המימן חוזרים אל הנקודה בה היו ממוקמים מלכתחילה. כל התזוזות מתועדות על ידי מחשב, ובסופו של תהליך מאפשרות לרדיולוג (רופא האמון על פענוח בדיקות כגון אלה) לספק לרופאים המטפלים בנבדק תמונת מצב מפורטת ומדויקת אודות גופו ובפרט האיבר או האיברים שנבדקו.
בדיקת MRI משמשת לאבחון מדויק של מצב המוח, עמוד השדרה, איברים פנימיים חיוניים כגון הלבלב והכבד, הברכיים, הכתפיים ועוד, וניתן להיעזר בה גם עבור אבחון ילדים ואפילו עוברים בבטן אמם.
בחלק מהבדיקות ישנו צורך ללגום חומר ניגודי מיוחד, שמבוסס על יוד, כך שהממצאים יהיו ברורים וקלים יותר לפענוח. מאחר שישנם אנשים הרגישים ליוד, חשוב ליידע את אנשי המכון בו מתבצעת הבדיקה לגבי קיומה של אי ספיקת כליות ובכל מקרה יש להביא תוצאות בדיקת דם עדכניות כדי שהרופאים האחראיים יוכלו לוודא שאין בעיה כלשהי בתפקוד הכליות.

הבדיקה המתקדמת נמשכת כ- 20 דקות עד שעה, כשפרק הזמן המדויק בו הנבדק שוהה בתוך מכשיר ה- MRI משתנה בהתאם לאיבר או האיברים אותם יש לבדוק.
התהליך כולו נמשך זמן רב יותר, שכן ישנם מקרים בהם כאמור יש ללגום חומר ניגוד, פרוצדורה המאריכה באופן טבעי את השהייה במכון בו מתבצעת הסריקה.
מקרים אחרים המאריכים את השהות הם אלה בהם הנבדק חושש משהייה במקום סגור (והמכשיר המשמש לבדיקה הוא אכן חלל סגור). במקרים אלה הפיתרון המקובל הוא כדורי הרגעה, אותם נוטלים במכון כשעה לפני הבדיקה.

דימות באמצעות תהודה מגנטית אינו כרוך בקרינה מייננת ועל כן נחשב בטוח לגמרי. יחד עם זאת, ישנן מספר מגבלות וקבוצות אוכלוסייה עבורן בדיקה זו אינה אפשרית:
1. מי שבגופו מושתל קוצב לב – שכן השדה המגנטי רב העוצמה עלול לשבש את פעילותו התקינה של הקוצב.
2. מי שבגופו קיימים שתלי מתכת (למשל בשיניים) – שכן השדה המגנטי עלול להסיטם ממקומם.
3. מי שבגופו נותרו רסיסים – שכן גם הם עלולים לזוז ממקומם ולגרום לפגיעה פנימית חמורה.

אין כל תופעות לוואי בעקבות הבדיקה.

  • שהייה בת כ- 20 עד 60 דקות בחלל סגור – גם למי שאינו סובל מקלסטרופוביה זו עלולה להיות חוויה לא פשוטה.
  • קולות נקישה רמים – פעולת המגנט יוצרת רעש דמוי נקישה עוצמתית, וכששוכבים בתוך הגליל הסגור רעש זה עלול ליצור תחושות לא נעימות.
  • החובה לשכב מבלי לזוז – הבדיקה מתבצעת בשכיבה וחשוב מאוד להימנע ככל האפשר מתזוזה, משימה לא פשוטה עבור רובנו.
  • המתח הכרוך בהליך רפואי שאינו יומיומי והחשש מפני הממצאים.

הטכנאי שמפעיל את המכשיר, וצוות המכון כולו, משתדלים לפוגג את המתח ולהשרות על הנבדק נינוחות. במקרים חריגים ניתן כאמור להיעזר בכדורי הרגעה ובמקרים קיצוניים במיוחד אף לעבור את הבדיקה תחת הרדמה.

השלב הקריטי בכל התהליך הוא לא הבדיקה עצמה אלא הפענוח.
מספר מכשירי ה- MRI בארץ נמוך יחסית וכתוצאה מכך ההמתנה לתור עלולה להיות ארוכה מאוד, כשבשורה ארוכה של מחלות ומצוקות ישנה חשיבות עצומה לאבחון מוקדם ככל האפשר – כך שקל להבין מדוע חשוב שהאבחון יהיה מדויק ולא יגרום לכך שעוד זמן יקר ירד לטמיון עקב אי זיהוי אבנורמליות כלשהי.
על חשיבותו העצומה של פענוח איכותי תעיד גם העבודה שנבדקים רבים פונים לאבחון נוסף על זה שמספק המכון בו התבצעה הבדיקה, כשהאבחון הנוסף מתבצע על ידי רדיולוג עתיר ניסיון.

לפרטים ושאלות:

סגירת תפריט