בדיקת CT

בדיקת CT היא כלי מתקדם, ונפוץ מאוד, בשירות הרפואה המודרנית. הבדיקה, ששמה המלא הוא טומוגרפיה ממוחשבת (Computerized Tomography), מבוססת על שיגור קרני רנטגן אל גופו של הנבדק ולמעשה היא מורכבת מצילומי רנטגן המבוצעים מזוויות שונות (שכמובן מתוכננות מראש, בהתאם לסוג הסי.טי. הספציפי הנדרש).
באמצעות בדיקה זו יכול הרופא המטפל לקבל תמונה מדויקת של מצבן של רקמות רכות שונות בגוף, מצב כלי הדם ומצב העצבים, ובהתאם להחליט האם יש צורך בטיפול כלשהו, ובמידה ואכן בעקבות ה- CT מתגלה בעיה כלשהי באחד האיברים – מהו הטיפול המיטבי עבור אותו אדם.
את המכשיר המשוכלל, שחולל פריצת דרך של ממש בעולם הרפואה והאבחונים, פיתח מהנדס בריטי, סר גודפרי האונספילד שמו. סר האונספילד הוא אחד מזוכי פרס נובל רפואה (בשנת 1979) לאור תרומתו לרפואה, אולם אין ספק שהגמול האמיתי על המצאתו (שנכנסה לפעולה ב- 1975 לאחר שארבע שנים קודם לכן נוסתה בהצלחה על פרה) הוא אינספור החולים שרופאו ובני האדם הרבים רבים שחייהם ניצלו הודות למכשיר שפיתח.

ברוב המקרים אין לנבדק יכולת להשפיע על ההחלטה איזו בדיקה הוא יעבור, שכן היא נקבעת על פי המלצת הרופא המטפל ועל פי שיקולי קופות החולים השונות (שמשתתפות במימון בדיקות אלה, שאינן זולות).
ככלל, בדיקת אמ.אר.איי נחשבת מדויקת יותר מבדיקת סי.טי. אולם מאחר שגם רמת הדיוק של ה- CT גבוהה הרי שהיא טובה דיה ברוב המקרים.
בדיקת סי.טי. הינה בדיקה זולה יותר מ- MRI (סדר גודל של כמה מאות שקלים ביחס לכמה אלפי שקלים) ועל כן, באופן טבעי, קופות החולים מעדיפות להפנות את מבוטחיהן אליה, אלא אם כן ישנו צורך ספציפי באמ.אר.איי.
כך או כך, לסי.טי. יש גם שני יתרונות: התוצאות מתקבלות מהר יותר (וכשממתינים לממצאים שעשויים להיות הרי גורל, הציפייה עלולה להיות מורטת עצבים וכל יום נראה לעיתים כנצח), והבדיקה עצמה מעוררת פחות אי נוחות.
מצד שני, בבדיקה זו מעורבת קרינה, וגם זהו שיקול שיש לקחת בחשבון.

חשוב להדגיש: במהלך הבדיקה סופג גופו של הנבדק קרינה מייננת (קרני X), קרינה שהוכח כי עלולה להזיק לנו, אך יחד עם זאת יש לזכור שהרופא שמפנה לבדיקה זו משקלל את היתרונות ואת התועלת לעומת הסיכון וממליץ בהתאם, וממילא אנחנו חשופים לקרינה גם בחיי היומיום (למשל מגז הרדון הקיים באדמה, ועוד).
כמות הקרינה המעורבת ב- CT בטן שקולה לחשיפה לאותה קרינה רקע במשך 3 שנים, ואילו כשמדובר בטומוגרפיה ממוחשבת של הראש הקרינה שווה לקרינת הרקע אותה אנו סופגים במשך 8 חודשים – כמות בלתי מבוטלת אולם כזו שעדיין נחשבת לא מסוכנת, ובפרט כאמור כזו שהנזק הטמון בה קטן מהתועלת שבאבחון מדויק של מצבנו הבריאותי כשישנו חשש לקיומה של בעיה חמורה.
אוכולוסיות מיוחדות: לילדים, תינוקות ונשים בהיריון מומלץ לעבור בדיקת MRI ולא סי.טי. וזאת עקב החשש שהעובר או הילד הרך בשנים ייפגע עקב ספיגת קרינה מייננת.

הנבדקים שוכבים על מיטה מיוחדת, שנעה לתוך מכשיר ה- CT עצמו ויוצאת ממנו מספר פעמים. בתוך המכשיר מצולמים האיברים הרלוונטיים בגוף, כלומר אלה שיש צורך להתמקד בהם על פי הנחיות הרופא שהפנה את הנבדק לבדיקה זו.
על מנת שהצילומים יספקו תוצאות בעלות דיוק מרבי, על הנבדקים לשכב ללא תזוזה וברגעים ספציפיים אף לעצור את נשימתם (הטכנאי שמפעיל את המכשיר, ושנמצא בקשר רציף עם הנבדקים, מנחה אותם מתי עליהם לעשות כן).
לפני הכניסה לחדר הסי.טי. עצמו יש להסיר תכשיטים וחפצי מתכת אחרים ש"מקלקלים" את הצילומים וכן משקפיים. הבדיקה עצמה נמשכת מספר דקות עד חצי שעה, החזרה לשגרה אחריה מהירה והיא אינה כרוכה בכאבים. יחד עם זאת השהייה במכשיר סגור (שמבקרים מסוימים גם משמיע קולות נקישה) עלולה להיות חוויה מלחיצה ולמי שחושש מכך מומלץ לשתף את צוות המכון בחששותיו, ולהיעזר בהם על מנת להגיע לבדיקה עצמה נינוחים – ולהבטיח כי הממצאים יהיו מדויקים.
בחלק מהבדיקות ישנו צורך בחומר ניגוד, על מנת שהתוצאות תהיינה ברורות יותר.

לפרטים ושאלות:

סגירת תפריט