בדיקת CT: מהם הסיכונים וכיצד מתגברים עליהם?

תוכן עניינים

בדיקת MRI באופן פרטי

המצאת מכשיר הטומוגרפיה הממוחשבת (ובראשי תיבות CT) יצרה מהפכה של ממש בתחום הדימות הרפואי. הבדיקה המהירה והזולה יחסית מספקת תמונת מצב טובה מאוד של איברים פנימיים, וכבר הובילה לאינספור אבחונים נכונים תוך זמן קצר וכך תרמה להצלת חיים ולהבטחת טיפול מיטבי לאנשים רבים.

מצד שני אי אפשר להתעלם מהעבודה שיש גם סיכונים מסוימים בהקשר לבדיקה המתקדמת – ובעמוד זה תמצאו מידע מקיף על החסרונות של הסי.טי והמלצות כיצד להתגבר עליהם.

1. תוצאות לא מספקות

בעיה אחת בבדיקות CT היא תוצאות שלא מספקות את המידע הדרוש לצורך האבחון. בפרט מתקשים מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת – שלמעשה מייצרים אוסף צילומי רנטגן מזוויות שונות – לבחון את המרכיבים השונים של מערכת העצבים ואת השרירים. במקרים אלה ההמלצה תהיה לעבור בדיקת MRI, גם אם היא יקרה יותר.

2. שהות בחלל סגור

רוב בדיקות ה-CT נמשכות זמן קצר ואפילו דקות בודדות, אבל גם כך יש מי שמתקשה לעבור אותן עקב הצורך לשהות בתוך חלל סגור וקטן יחסית.

במקרים שבהם רמת החרדה גבוהה במיוחד, ולמעשה מדובר בקלסטרופוביה, הפתרון המתאים הוא לעבור את ה-CT בהרדמה מלאה (MRI אינו פתרון שכן גם בדיקה זו מתבצעת בתוך חלל סגור). במקרים קלים יותר אפשר “להסתפק” באמצעי טשטוש והרגעה ולפעמים גם מדיטציה יכולה לספק את השלווה הנחוצה. אופציה נוספת שמוצעת בחלק מהמקומות בשנים האחרונות, ובמיוחד לילדים, היא סימולטור שמדמה את הבדיקה.

כשנדרשת הרדמה לקראת CT סיכונים שונים הם חלק בלתי נפרד מהבדיקה: הצורך “לכבות” את הגוף עלול להוביל לבחילות, להקאות, לכאבי שרירים, קושי בבליעה, נזק לקנה הנשימה, תגובה אלרגית חריפה ועוד.

3. חשיפה לקרינה

בכל בדיקת CT סיכונים נוספים הם תוצאה של החשיפה לקרינה.

בהקשר זה חשוב להדגיש שדגמים מתקדמים פולטים פחות קרינה בהשוואה למכשירים מהדורות הקודמים, ושבאופן כללי הקונצנזוס בעולם הרפואה הוא שיתרונות הסי.טי מצדיקים את הסיכון המסוים. יחד עם זאת לאוכלוסיות רגישות כמו נשים בהריון ובחלק מהמקרים גם ילדים ההמלצה היא לעבור MRI ולא CT.

עוד כדאי לדעת שישנו הבדל בין רמות הקרינה של סוגי ה-CT השונים, כשלמשל בסי.טי עמוד שדרה רמת הקרינה גבוהה פי 3 מזו שבסי.טי ראש, ואילו CT בטן כרוכה בחשיפה גבוהה אפילו יותר.

4. פענוח שגוי

סיכון נוסף שקשור לבדיקות CT הוא פענוח שגוי.

מדובר בסיכון ממשי: על-פי הערכות גורמי רפואה בכירים בארץ, בכ-10% מהפענוחים נופלת טעות, ויש אפילו שטוענים שאחוז השגיאות גבוה יותר ומגיע לכ-20%. הסיבה העיקרית היא העומס הרב במכונים ובבתי החולים, וזאת עקב המחסור בתקנים לרדיולוגים (הרופאים שמופקדים על פענוח תוצאות דימות).

אחרי בדיקת CT סיכונים שנובעים מפענוח שגוי מתחלקים ל-2 סוגים: הסוג הראשון הוא אבחון אדם בריא כחולה, ועל כן הוא יצטרך לעבור טיפולים (שעלולים להיות קשים וכרוכים בתופעות לוואי רבות) שלא לצורך. הסוג השני הוא פספוס מחלה או פגיעה, ובמקרים אלה האדם לא יקבל את הטיפול הדרוש לו בזמן.

על-מנת לנטרל סיכון משמעותי זה ניתן לפנות לשירות פענוח CT פרטי. שירות זה ניתן על-ידי איש מקצוע מנוסה מאוד, וכמובן שהוא יכול להקדיש לכל פרט בתוצאות את כל הזמן הדרוש לצורך הבטחת אבחון מדויק לחלוטין.

אולי יעניין אותך גם:

פרופ' חן הופמן, נוירורדיולוג בכיר
פרופ' חן הופמן, נוירורדיולוג בכיר

מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה ואחראי על הדמיית מוח בילדים ועוברים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. מדריך ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב
זקוקים לבדיקה, ייעוץ או פענוח מהיר של MRI או CT? צרו קשר.

צרו קשר
לפרטים ושאלות נוספות: